Impressions from Bruno Schulz Festival

Tuesday, September 18, 2012 · 3 comments

I recently got back from Drohobych, Ukraine, in which I took part in Bruno Schulz Festival which takes place there once in two years. Drohobych is the town in which Schulz was born, grew up, worked and eventually got killed in November 1942. I was invited with author Nadia Terranova to present the book. It was interesting and different, even though most of the lectures and shows were in Polish or Ukraine, while the festival is defined as international. We visited Schulz house and also Villa Landau (The house of Felix Landau, the Gestapo officer of Drohobych, who took Schulz to work for him and paint murals of Grimm tales for his children’s bedroom). We couldn’t though get in because it was private property. We also went to the place where Schulz was shot by another SS officer. It a strange experience for me because when you create illustrations to a story which is partly true and you refer to events that actually happened, some kind of  “false memories” are created and designed in your mind in the form of those images. After creating those images, I imagined it all this way, and then the encounter with “reality” is so different,that it’s hard to put it all together, the drawings and the real physical surroundings (see pics. below)

Besides that, I met very interesting people I would have never met if I was not to take part in this festival. Translators and experts of Schulz from all over the world. I realized that translators are very modest people. Talented, smart and having a lot of knowledge and love to their work (and to Schulz’s) and above all exceptionally creative. People that work behind the scene. I always kind of knew that, but meeting such people fills you with much respect and appreciation.

לאחרונה חזרתי מביקור בדרוהוביץ, אוקראינה, במסגרת פסטיבל ברונו שולץ המתקיים שם כל שנתיים. דרוהוביץ היא העיר בה שולץ נולד, גדל, חי ויצר ובה גם מצא את מותו בנובמבר 1942. הוזמנתי להציג את הספר יחד עם הסופרת נדיה טרנובה. היה מאוד מעניין ו”שונה”, אם כי רוב ההרצאות והמופעים היו בפולנית או אוקראינית, למרות היותו של הפסטיבל מוגדר כפסטיבל בינלאומי. ביקרנו בבית של שולץ וב”וילה לנדאו” (הוילה בה חי פליקס לנדאו, מפקד הגסטפו בעיר, אשר אצלו הועסק שולץ ביצירת ציורי קיר של אגדות גרים על קירות חדר הילדים) אם כי לא יכולנו להיכנס פנימה כי אנשים גרים שם. היינו גם במקום בו נורה שולץ על ידי קצין אחר. זה מאוד מוזר כי כשמאיירים סיפור שחלקו קרה באמת, נוצרים “זכרונות” ומתעצבים בתודעה בצורת ציורים. אחרי שציירתי, כך דמיינתי את הדברים, ופתאום המפגש עם המציאות הוא אחר, וקשה לחבר את הציור לסביבה האמיתית. (ראו תמונות למטה

חוץ מזה, פגשתי אנשים מעניינים שכנראה לא היה מזדמן לי לפגוש אלמלא הפסטיבל הזה – מתרגמים וחוקרים של שולץ מכל העולם. הגעתי למסקנה שמתרגמים הם עם מאוד צנוע. אנשים מוכשרים וחכמים ובעלי ידע רב ואהבה לעבודתם (ולשולץ), ומעל לכל, יצירתיים בצורה יוצאת דופן. אנשים שעובדים קשה מאחורי הקלעים ולא במרכז הבמה. בסופו של דבר תמיד ידעתי את זה, אבל איכשהו המפגש עם אנשים כאלה מילא אותי בכבוד והערכה

At Schulz house, with Nadia

The spot were Schulz was killed in November 1942

Alfred Schreyer, the last living student of Bruno Schulz, holding our book


Bruno café


Exhibitions in the amazing magical space of the ruined synagogue

{ 2 comments… read them below or add one }

Leave a Comment

{ 1 trackback }

Previous post:

Next post: